בני אדם, דגים וככל הנראה גם מינים אחרים מסתמכים על אותם סימנים כדי לאתר במהירות אובייקטים ויזואליים – צבע, גודל, אוריינטציה ותנועה – כך גילה לראשונה צוות חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ממצאי המחקר המבוסס על אימון של דג קשת, דג בעל יכולות צייד מיוחדות המשמש לניסויים על מערכת הראיה, פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Vision. לחצו כאן לצפייה בניסוי.
בסביבתם הטבעית, דגי הקשת צדים באמצעות יריקה של סילון מים על חרקים שנמצאים בצמחייה מעל פני המים, מפילים אותם באמצעות הסילון לתוך המים, ואז טורפים אותם. בניסוי מבוקר במעבדה, החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחו לאמן את דגי הקשת להבחין בין מטרות שהוצגו על גבי מסך מחשב המוצב מעליהם, ולירוק על מטרה רצויה שאופיינה על ידי סמן ויזואלי. בדרך זו הדגים היו מסוגלים לבצע ניסוי מבוקר בצורה דומה לאופן שנבדקים אנושיים משתתפים בניסויים: על ידי צפייה במסך מחשב, תגובה ומענה על שאלות.
"הניסויים בדקו את היכולת של דגי הקשת במשימות שתלויות בעיבוד מידע חזותי, כאשר המטרה הוגדרה על ידי צבע, גודל, אוריינטציה או תנועה", אומר פרופ' רונן שגב, ראש בית הספר הבין-פקולטי למדעי-המוח באוניברסיטת בן-גוריון וחבר המחלקה למדעי החיים. "מצאנו שהסמנים החזותיים האלו מעובדים אצל דג הקשת בצורה דומה לצורה שהסמנים האלו מעובדים בבני אדם שצריכים למצוא מטרה בין אובייקטים אחרים". תופעה זו נקראת בשפה המקצועית "pop-out", כלומר המטרה קופצת לעין מבין האובייקטים בסביבה.
לימוד הצורה בה חיפוש חזותי מסוג “pop-out” מבוצע בין מינים שונים – הדומה והשונה – חשוב ביותר כדי להבין כיצד חיות מוצאות את מה שהן צריכות כדי לשרוד, להתרבות ולהימנע מטורפים. "בשעה שיש עדויות רבות לכך שצבע, גודל, אוריינטציה ותנועה הם הסמנים החזותיים שמעובדים בצורה היעילה ביותר בהכוונת הקשב של בני אדם, מצאנו שבעצם מדובר בסמנים אוניברסליים שגורמים למטרה 'לקפוץ החוצה' מרקע עמוס באובייקטים אחרים בחיה עם מבנה מוח מאוד שונה מבני-אדם החיה בסביבה מאוד שונה", אומר פרופ' אוהד בן-שחר, ראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון.
החוקרים איששו שאכן אותם ארבעה סמנים חזותיים משותפים לבני-אדם ודגי קשת, אך עדיין נשאלת השאלה האם הדבר נכון גם לבעלי חוליות אחרים כמו ציפורים, לטאות ודו-חיים. המחקר הראה בנוסף שככל שהמשימה יותר קשה ומעורבת בה גם צורה שונה של מטרה על רקע של אובייקטים, הדגים מאמצים אסטרטגיית חיפוש יעילה פחות. "אנו יכולים להשתמש בתוצאות אלו כדי ליצור קשר בין קבלת החלטות על ידי דגים, דרך הפעולה של מערכת הראיה שלהם לבין החלקים האחרים של המוח", אומר פרופ' שגב. "אנו מקווים שמחקרים עתידיים יתעמקו בשאלה החשובה כיצד מתפתחת מערכת הראיה בצורה שיכולה לאפשר חיפוש חזותי בקרב מינים אחרים".
קבוצת המחקר כללה את הדוקטורנט אדם רייכנטאל מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטה, וד"ר מור בן–טוב מאוניברסיטת דיוק, בוגרת אוניברסיטת בן-גוריון.
לקריאת המאמר המלא, לחץ כאן.