במזג אוויר מושלם וים צלול השתתפו בשישי האחרון מאות אנשים באירוע השנתי "מבט לתוך הים", של קהילת "אנשי הים התיכון" שהתקיים בשלושה חופים בארץ וכלל הדרכות ושנירקולים באזורי השמורות הימיות
מבט אל הים, שאורגן על ידי קהילת "אנשי הים התיכון" מבית "אנו – עושים שינוי", ו בשיתוף קואליציית פעילי הסביבה (בהם אקואושין, צלול, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע), נועד להכיר לקהל הרחב את העולם שמתחת למים במטרה לעורר מודעות להקמת והרחבת שמורות ימיות להגנה על הדגה ועל העושר הימי שהולך ונכחד.
חוף געש. צילום אילן אלגרבי
חוף געש. צילום אילן אלגרבי
הפעילות התקיימה במקביל בשלושה חופים בארץ: אכזיב בצפון, בת גלים בחיפה, וחוף געש. בכל אחד מאירועים התקיימו שלושה סבבים של הדרכות בחוף ושנירוקלים במים והצוללים צפו בלהקות דגים קטנים, סרטנים, יוליות, צלוחיות, סרגוסים, טווסונים, שייט כחול, קברנון, וגם למרבה הצער פלסטיק וחוטי דייג, שפוצע ומסכנן את חייהם של הדגים.
להקמת שמורות טבע ימיות בים התיכון חשיבות רבה להגנה על ערכי הטבע הימי ואלפי סוגי החי והצומח הנמצאים בו. מחקרים מדעיים הראו שבתחום שמורות הטבע הימיות יש עלייה ממוצעת של 446% במשקל הכולל של עולם החי והצומח, בנוסף לעלייה של כ־66% במספר בעלי החיים. כמו כן, גודל החיות בתחום שמורות הטבע גדול יותר ב־28% מגודלן של חיות שאינן בשמורות טבע. במקביל, יש עלייה ממוצעת של כ־21% במגוון המינים של חיות הים בשמורות הטבע. חברות הדגים המסחריות, כמו גם הדייגים הפרטיים והספורטיביים, יכולים רק להרוויח מהזליגה מהשמורות אל האזורים המותרים בדיג. אבל בישראל, כמו בישראל, צריך גרעין נחוש של פעילים כדי לשכנע את הממשלה לזוז בכיוון הנכון.
בת גלים חיפה. צילום אנשי הים התיכון.
משנרקלים בבת גלים. צילום אנשי הים התיכון
לאחרונה חתם שר האוצר משה כחלון על אישור להרחבה משמעותית של שמורת הטבע הסמוכה לחוף אכזיב, אחרי מאבק ארוך שנים . השמורה תשתרע מקו החוף מערבה, עד כ־15 ק"מ לתוך הים, בעומק של כאלף מטר ויותר. אבל מדובר בטיפה בים. יחד עם שמורת ראש הכרמל, שהרחבתה מתעכבת בממשלה, יגיעו האזורים המוגנים בים לכ־5% בלבד מהמים הטריטוראליים של ישראל.יו"ר קואליציית "אנשי הים התיכון" מייקל רפאל מסביר: "השאיפה שלנו היא להגיע לכ־15% משטח הים הישראלי, שיוכרזו כשמורות ויאפשרו את הידוק הפיקוח והענישה לדייגים סוררים ולמזהמים. החי והצומח הימיים בים התיכון, ובסמוך לחופי ישראל בפרט, הם נכסים אקולוגיים חשובים וקיומיים לאדם – לאוויר שאנו נושמים, למי השתייה ולמזון. שינויי האקלים התכופים ופעילות לא מבוקרת של האדם, כדוגמת דיג יתר ופסולת חופים מצטברת, מותירה את היצורים האלה בסכנת הכחדה".
חתימה על העצומה להקמת שמורות ימיות
מבט לתוך הים בחוף אכזיב. צילום אנשי הים התיכון
כ־80% מהמינים בים התיכון בסכנת הכחדה בשל מגוון סיבות, בהן החומציות והטמפרטורה העולה של האוקיאנוסים,התרבות מינים פולשים, שינויי האקלים ותופעת דיג היתר, שבעולם מזמן מנסים לווסת. בישראל, היוזמות בתחום, כמו תקנות הדיג המעודכנות והגבלת המכמורות, עדיין לא מספקות. דיג יתר, בעיקר על ידי חברות מסחריות, שמשתמשות בשיטת רשתות המכמורת, הוא הרסני לסביבה, ובמקום שהממשלה והעוסקים בענף הדיג יבינו את היתרון גם לענף, הם משמרים את המצב הקיים. עוד אומר רפאל: "בניגוד למגמה בעולם כולו, מארה"ב ועד מזרח אסיה, האכיפה והענישה בישראל על זיהום ים מגוחכות, והדיג המסחרי, הפרטי והחובבני פועלים ללא מפריע. כדי לצוד בישראל, צריך רישיון. כדי לדוג – לא. הפתרון פשוט, וכולם אמורים להרוויח ממנו. בממשלה היוצאת סירבו להבין את שעת החירום שהים התיכון מצוי בה, כמו בבתי גידול רבים אחרים בעולם. אולי בממשלה הבאה יבינו".
ענת גבריאלי, צילומים אנשי הים התיכון