פוטנציאל לפיתוח תרופות

במחקר, שנערך בשיתוף פעולה של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים והוצג לאחרונה בוועידה השנתית למדע ולסביבה נבדקו לראשונה הספוגים הללו, שחיים בעומק של מאה מטרים מתחת לפני הים – מקום שאליו כמעט אינו חודר אור השמש. העבודה נעשית מספינת המחקר MedEx  השייכת לעמותת "אקואושן".

הספוג הוא אחד מבעלי החיים הרב-תאיים הקדומים ביותר. זוהי מערכה של יצורים מגוונים מאוד: קיימים למעלה מ-8,000 מיני ספוגים, ששונים מאוד אלה מאלה בצבע, בצורה ובגודל. המינים השונים חיים בסביבות מגוונות ברחבי כדור הארץ, מהקטבים ועד לאזור קו המשווה.

לאורך ההיסטוריה, האדם עשה ועדיין עושה שימוש בספוגים למטרות מגוונות. תרופות שונות, כגון תרופות המשמשות כיום לטיפול בסרטן, מכילות תרכובות כימיות שמקורן במינים מסוימים של ספוגים. בנוסף, הספוגים חשובים מאוד למערכת האקולוגית, ויוצרים בתי גידול ליצורים אחרים בקרקעית הים, שלא ישרדו בלעדיהם.

ספוגים הם בעלי חיים ישיבים: הם צמודים לקרקעית הים ולא זזים ממנה. כך, תפקידם של הספוגים בגני הספוגים דומה לזה של אלמוגים בשוניות האלמוגים – בכך שהם יוצרים את בית הגידול. הספוגים מספקים מצע להתיישבות, מסתור מטריפה ומקומות מתאימים לרבייה, וחשובים להישרדותם של בעלי חיים קטנים, הניזונים מהספוגים עצמם, כמו גם של טורפים גדולים יותר. למרות כל זאת, הספוגים באזור חופי ישראל, ובעיקר בעומק הים, כמעט ולא נחקרו לאורך השנים.

ספוגים שלא היו מוכרים למדע

במחקר, שנערך במסגרת עבודת הדוקטורט של טל אידן במעבדה של פרופ' מיכה אילן מאוניברסיטת תל אביב, נבדקו שלושה אתרים: הרצליה, עתלית וראש כרמל, והתגלו בהם גני ספוגים מגוונים ועשירים באופן יוצא דופן לחוף הישראלי. מתוך יותר מ-80 מינים שנצפו באתרים, הצליחו החוקרים לאסוף ולתאר 33 מיני ספוגים, באמצעות שימוש בכלי תת-ימי לא מאויש בעל זרוע רובוטית ומצלמה ברזולוציה גבוהה, אשר נרכש בתמיכת משרד המדע. רק שמונה מהמינים שנמצאו מוכרים גם מהמים הרדודים בארץ, וחלק מהמינים שנמצאו חיו בעבר במים הרדודים אבל כבר לא קיימים בהם בימינו. חלק מהמינים שנפוצים בעומק קיימים גם באזורים אחרים בים התיכון ונמצאים בהם בסכנת הכחדה, וייתכן ששניים מהפרטים שנאספו חדשים לגמרי למדע ולא תועדו מעולם.

שלושת האתרים גם שונים מאוד זה מזה מבחינת מיני הספוגים שנמצאים בהם, עובדה שמדגישה את החשיבות של שמירה על כל אחד ואחד מהם, וכן מעלה את האפשרות שמגוון רב ולא מוכר של ספוגים נמצא גם באתרים שעוד לא נחקרו. כמו כן, החוקרים סבורים שחומרים שמקורם במיני הספוגים הייחודיים שנמצאו בעומק עשויים להועיל לאדם באופן ישיר בזכות הפוטנציאל התרופתי שייתכן וטמון בהם.

אידן מסבירה מדוע נעלמו מיני הספונים רבים מהמים הרדודים לחופי ישראל, ונמצאים כעת רק בעומק. "הטמפרטורה במים הרדודים מגיעה כרגע ל-30 מעלות, ואנחנו אפילו לא בשיא הקיץ", היא אומרת. "בעלי חיים ימיים רבים לא יכולים לסבול טמפרטורה גבוהה כל כך, בטח שלא לאורך זמן רב. פעם, שיא הטמפרטורות נמשך שבועיים בסוף אוגוסט, ואילו כיום שיא הטמפרטורה מגיע ל-31 מעלות ונמשך לתקופה ארוכה בהרבה של כחודש וחצי".

הים התיכון המתחמם אינו הסיבה היחידה שהמים הרדודים הם סביבת מחייה פחות נוחה עבור חלק מהספוגים. "במים הרדודים אצלנו יש הרבה אצות, ולספוגים קשה מאוד להתחרות איתן. מעבר לכך, גם לזיהום במים יש כנראה השפעה כלשהי, שבגללה גם באזורים אחרים בים התיכון יש ירידה בעושר המינים במים הרדודים".

להכריז על שמורות טבע ימיות

למרות תנאי החיים הנוחים יותר להם זוכים הספוגים בעומק, עתידם נתון בסכנה. מעבר לסיכון עקב דייג מוגבר, כיום מאיימים על הספוגים גם קידוחי הגז והנפט שמתבצעים בים התיכון. אך בזכות התוצאות הראשוניות של המחקר, הוכרו האזורים הסלעיים בעומק מאה מטרים כאזורים בעלי רמת רגישות גבוהה בסקר האסטרטגי הסביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי בים (סא"ס). "העבודה הזאת מסייעת מאוד בקביעת מדיניות", מסבירה ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים השותפה למחקר, "והמחקר הזה הוא דוגמה מצוינת לשמירת טבע מבוססת מדע – נתונים וממצאים מאפשרים לנו לקדם את שמירת הטבע הימית".

ואכן, ד"ר ערן ברוקוביץ, מרכז בכיר סביבה נפט במשרד האנרגיה, מסביר כי "בעקבות הסא"ס, שחרר משרד האנרגיה לחיפושי גז ונפט רק אזורים הנמצאים במים הכלכליים של ישראל, הרבה מעבר לעומק גני הספוגים. בנוסף, כאשר צריך להעביר תשתיות כמו צינור או להקים אסדה, אנחנו מחייבים שמירת מרחק מבתי גידול רגישים, כולל גני הספוגים החדשים שנתגלו. דהיינו, הלכה למעשה גני הספוגים לא ייפגעו מתעשיית הגז והנפט".

למרות הדברים האופטימיים, מדגישה אידן שהגנה זו אינה מספיקה. "האתרים שנחקרו לא מוגדרים כשמורות או כאזורים מוגנים. עד שלא נותנים אישור רשמי וקוראים למקום שמורת טבע, אין לנו שום הבטחה חד-משמעית שאתרי הספוגים לא ייפגעו. האתרים האלה צריכים להיות מוכרים כשמורות טבע ימיות כדי שלא יפגעו בהם"

הכתבה פורסמה לראשונה באתר זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, מאת רחלי ווקס