מי הדולפין בקבוצה שלי?

לבני אדם יש חיים חברתיים מורכבים. כל אחד מאיתנו חבר בכמה וכמה קבוצות חברתיות, לעתים חופפות: משפחה קרובה, משפחה רחבה יותר, חברים ממקום העבודה, חברים מהלימודים, מהצבא, ועוד ועוד. בתוך כל קבוצה יש לנו קשרים טובים יותר עם חלק מהאנשים ורחוקים יותר עם אחרים, וטיב הקשרים משתנה במשך הזמן.

אצל רוב בעלי החיים לעומת זאת, גם אלו שחיים בקבוצות, העניין פשוט בהרבה. הם שייכים לקבוצה חברתית אחת, וכל שאר הפרטים מבני מינם הם "האחרים", שאינם שייכים לקבוצה. בתוך הקבוצה יש להם קשרים חזקים יותר ופחות, ומחוץ לקבוצה אין להם כל קשרים.

אך לא כולם מסתפקים במודל הפשוט הזה. דולפינים מקיימים קשרים חברותיים סבוכים שכוללים חברויות בין שניים-שלושה דולפינים, המכונות קשרים מסדר ראשון; קבוצות שכוללות כמה מאותן חברויות ומהוות קשרים מסדר שני; וגם קשרים מסדר שלישי – בריתות בין כמה קבוצות. לקבוצות הדולפינים  אין טריטוריה ברורה, בניגוד לרבות מקבוצות בעלי החיים על היבשה.

אצל הדולפינים הזכרים, הקשרים האלו מתבטאים בעיקר בשיתוף פעולה שנועד להשיג נקבות, ולשמור עליהן מפני קבוצות מתחרות של דולפינים. זוג או שלישייה של דולפינים זכרים – היוצרים קשר מסדר ראשון – חוברים לנקבה יחידה במהלך שמכונה "ליווי" (consortship), אך למעשה דומה יותר לחטיפה של הנקבה ושמירה עליה שלא תברח, ושזכרים אחרים לא יחטפו אותה. דולפינים שנמצאים עם זכרים אלו בקשר מסדר שני, קבוצה שכוללת עד 14 דולפינים, נחלצים לעתים קרובות לעזרתם אם הם מותקפים בידי דולפינים מקבוצות אחרות. בנוסף, הבריתות מסדר שלישי כוללות שתיים או יותר קבוצות מסדר שני, שתומכות זו בזו במקרה של עימות עם קבוצות אחרות.

הזוגות או השלישיות אינם קבועים – דולפין א' עשוי לחבור יום אחד לדולפינים ב' וג', ושבוע לאחר מכן לשחות ו"לחטוף" נקבה עם דולפין ד'. הקשרים מסדר שני, לעומת זאת, קבועים ויציבים יותר, והקשרים מסדר ראשון תמיד מתרחשים בין דולפינים שחברים שניהם באותה קבוצה מסדר שני. יחסים חברותיים שאינם קשורים להשגת נקבות, כמו שחייה משותפת ונגיעה זה בזה, מתרחשים גם בין דולפינים שהקשרים ביניהם היו מסדר שלישי בלבד, ומעולם לא שיתפו פעולה כדי לשמור על נקבה.

לפני כמה שנים התגלה שלדולפינים יש שריקה ייחודית לכל אחד מהם, שמשמשת כמעין תג זיהוי או שם פרטי: הם משמיעים את השריקה כשהם פוגשים דולפינים אחרים, וכך כל אחד יודע בדיוק מי נמצא בסביבתו. במחקר חדש, קבוצת חוקרים בינלאומית השתמשה בשריקות אלו כדי לבדוק איך הדולפינים מתייחסים לחבריהם מהקבוצות השונות. החוקרים גילו שהזכרים מגיבים בעיקר לדולפינים שאיתם הם נמצאים בקשרים מסדר שני, ומגיבים אליהם באותה מידה, ללא קשר לכמה זמן בילו איתם לאחרונה או מי עזר להם להשיג נקבות. כך הראו החוקרים שהדולפינים תופסים את הפרטים האלו כשייכים לקבוצה מסוימת, שחבריה זוכים ליחס שווה בתוך הקבוצה, ושונה מזה שניתן לפרטים אחרים.

דולפינים מבינים את המושג "קבוצה" שהם חברים בה.   צילום:ishan-seefromthesky-unsplash

מי קורא לי?

כדי לגלות את סוג הקשרים החברותיים בין הדולפינים, השתמשו החוקרים במידע שנאסף במשך 30 שנה על דולפינים מהמין דולפינן אנקולי (Tursiops aduncus), במפרץ הכרישים במערב אוסטרליה. לאחר שגילו זאת, הם עקבו אחר דולפינים זכרים שהיו חברים בשלוש בריתות מסדר שלישי. החוקרים הטמינו רמקולים מתחת למים שהשמיעו שריקות שונות לעבר הדולפינים, ושלחו אחריהם רחפנים עם מצלמת וידאו שיצלמו את תגובותיהם.

הדולפינים הגיבו בצורה החזקה ביותר לשריקות של כל הזכרים שנמצאו איתם בקבוצה מסדר שני. "זה היה מדהים", אמרה סטפני קינג (King), שהובילה את המחקר, לאתר של כתב העת המדעי Science. "ב-90 אחוז מהניסויים, הדולפינים ששמעו את השריקות של חברי הקבוצה מסדר שני פנו מיד ושחו לעבר הרמקול".

הזכרים לא הגיבו בצורה כזו לדולפינים שאיתם הם נמצאו בקשר מדרגה שלישית בלבד, אפילו אם זמן קצר לפני כן הם נראו שוחים יחד. כמו כן, ולהפתעת החוקרים, הם לא הגיבו בצורה חזקה יותר לדולפינים איתם נמצאו לאחרונה בקשר מסדר ראשון, כלומר שמרו על נקבה יחדיו; לא לכאלו שאיתם בילו יותר זמן; ולא לקרובי משפחתם.

 שריקות בין חברים. צילום: yale-cohen-,unsplash

מכך הסיקו החוקרים שהדולפינים שמרו במוחם את הזהות של כל חברי הקבוצה איתם הם נוהגים לשתף פעולה לעתים קרובות, בדומה לבני אדם. לטענתה של קינג, לדולפינים יש "תפיסה של חברות בקבוצה, על סמך שיתופי הפעולה עם פרטים מסוימים בעבר וכמה הם השקיעו בכך, וללא קשר לטיב החברות ביניהם".

היכולת של הדולפינים לתפוס מושגים כמו חברות בקבוצה, אומרים החוקרים, בוודאי עוזרת להם בשיתופי הפעולה ביניהם – כפי שהיא עזרה לאבותינו, ועוזרת לנו גם היום. "מושגים כאלו מתפתחים על סמך ניסיון עם הפרטים האחרים, וסביר ששיחקו תפקיד בהתנהגות של שיתוף פעולה אצל בני האדם המוקדמים", אמרה קינג. "הממצאים שלנו מראים שמושגים שביסודם שיתוף פעולה אינם ייחודיים לבני אדם, אלא מתפתחים גם אצל בעלי חיים אחרים שחיים בחברות בהם יש שיתוף פעולה בין פרטים שאינם קרובי משפחה".

סיכום של המחקר (באנגלית):