השמורה הימית ראש-הנקרה אכזיב מסייעת בשימור הלובסטר הישראלי "סיגל"

מחקר שנערך בשמורת הטבע הימית ראש הנקרה אכזיב מגלה כי השמורה  מסייעת בשימור הלובסטר הישראלי "סיגל" (כפן גושמני), הנמצא בסכנת הכחדה. הלובסטרים שם גדולים יותר ב-8% מאלה החיים בישראל, וגם הצפיפות והשכיחות שלהם גדולה יותר.

לובסטרים החיים בשמורת הטבע הימית ראש הנקרה-אכזיב גדולים יותר ב-8% מאשר אלה החיים בחופי ישראל האחרים. כמו כן הצפיפות והשכיחות שלהם גדולה יותר. תוצאות אלה עולות ממחקרו של פקח רשות הטבע והגנים, אייל מילר, שנערך במסגרת עבודת התזה שלו באוניברסיטת חיפה בשיתוף רשות הטבע והגנים. מטרת מחקרו היתה הייתה לבדוק האם שמורות ימיות מסייעות לשימור הלובסטר.

כפן גושמני. גדול יותר בשמורת אכזיב. צילום אייל מילר, רשות הטבע והגנים

הסרטן, כפן גושמני ( (Scyllarides latus )הוא הסרטן הגדול ביותר בחוף הים-תיכוני של ישראל ומהגדולים בים התיכון. בעבר היה נפוץ בבתי גידול סלעיים בכל הים התיכון ובמזרח מרכז האוקיינוס האטלנטי. אולם ברוב האזורים, כולל בחופי ישראל, אוכלוסיותיו הצטמצמו בשנים האחרונות בגלל דיג יתר, על אף היותו ערך טבע מוגן בישראל.

במזרח הים התיכון ניתן למצוא את הכפן הגושמני במים רדודים, על מדף היבשת בבתי גידול עם מצע סלעי המכילים כוכים ומערות, המאפיינים את הים בצפון ישראל בכלל, ואת שמורת ים ראש הנקרה בפרט. הסרטן הזה הוא פעיל לילה ובמהלך היום הוא שוהה בכוכים ומערות בסלע ללא תנועה, בעומקים שבין 3 ל – 30 מטר בקירוב, בעיקר בחודשים פברואר – אוקטובר.

במהלך המחקר נאמדה הצפיפות של פרטי כפן גושמני, נמדד אורך גוף ונקבע הזוויג בשמורה ובאתר ביקורת דומה אך לא מוגן, המרוחק כ 6 קילומטר מאתר המחקר. פרטים של כפן גושמני סומנו בתגי צבע בעלי אות ומספר וחוררו בזנבם באמצעות מרצע באתר המחקר ובאתר הביקורת. 30% מהפרטים שסומנו נצפו פעם נוספת או יותר רק באתר המחקר במהלך העונה או בעונות עוקבות. באתר הביקורת לא תועדו תצפיות חוזרות. כמות התצפיות החוזרות בשמורה מעידות על נאמנות הכפן הגושמני לאתר בו הוא נמצא. שכיחות פרטי הכפן היתה גבוהה יותר לעומת אתר הביקורת. כמו כן, אורך הגוף של הפרטים בשמורה היה ארוך יותר באופן מובהק ב 8% בקירוב, לעומת הפרטים שנמדדו באתר הביקורת.

תוצאות המחקר מעידות כי שמורת טבע ימית המתפקדת כשמורת אל געת מסייעת לשימור המין כפן גושמני ואף עשויה לשמש כמקור לתוצרי רבייה שיופצו אל מחוץ לשמורה ולשיפור שימור המין.  בנוסף לכך תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם תיעוד השכיחות והגודל של המין "דקר הסלעים" (Epinephelus marginatus) המאופיין, כמו הכפן, בערך מסחרי גבוה, ניידות נמוכה יחסית ונאמנות לבית הגידול.

 

לובסטרים רבים יותר בשמורה. צילום אייל מילר.רשות הטבע והגנים

שמורת ראש הנקרה אכזיב היא השמורה המוכרזת גדולה ביותר בישראל.  לפני כמה חודשים חתם שר האוצר על הרחבה משמעותית של השמורה הימית הקיימת (פי 9). השמורה המוכרזת משתרעת מקו החוף מערבה עד כ-15 ק"מ ממנו, בעומק של כ-1,000 מטרים ויותר. היא מתחילה מהגבול בין ישראל ללבנון בצפון ועד לגבול הדרומי של גן לאומי אכזיב בדרום.

תכלית השמורה לשמור על אוכלוסיות החי והצומח שחיות בה ובעיקר לשמר שטח ייחודי המאגד בתוכו שילוב נדיר של מגוון מבנים מורפולוגיים וקשת של בתי גידול ימיים.

המחקר מוכיח את החשיבות של שמורות ימיות בשמירה על מיני בעלי החיים הימיים, ועל הצורך האמיתי בהרחבתן לכל אורך חופי הארץ.

ענת גבריאלי, צילומים אייל מילר, רשות הטבע והגנים