יותר קיני צבות ים בכל החופים, יותר דקרים, ושני פולשים מסוכנים שמערערים את המערכת האקולוגית. רשות הטבע והגנים מסכמת את שנת 2020 .
ענת גבריאלי, אנשי הים התיכון
בין הנתונים המסכמים את שנת 2020 שהציגה רשות הטבע והגנים עולה נתון מעודד. השנה אותרו 380 קיני צבות ים בחופי הים בכל הארץ בעונת ההטלות (לעומת 230 אשתקד). מדובר בשיא של כל השנים. ממוצע ביצים בכל קן הוא 66 ו-ממוצע ההגחות של האבקועים מכל הוא 78%. במהלך שנת 2020 טיפל המרכז בכ-120 צבי ים (לעומת 144 אשתקד), מתוכם 84 צבי ים שוקמו ושוחררו לטבע (75 אשתקד).
זהרון הדור. מין פולש ומסוכן. צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים
עוד נתון מעניין מהדו"ח. סקר דקרים שבוצע בימי הקורונה הצביע על המשך מגמת העלייה במספר הדקרים אבל לא בגודל שלהם. ניכר כי התקנות, הפיקוח והאכיפה, הכרזת השמורות ותנאי הים מתחילים להשפיע על מצב מין זה בים התיכון אך יידרשו עוד מספר שנים כדי לבחון אם יש עליה במספר הדקרים הבוגרים בעלי כושר הרבייה, שהם המרכיב החשוב לשמירה על יציבות המינים.
חשוב להדגיש כי על פניו הקורונה לא תרמה לשמירת הטבע בים אלא יותר אפשרה לראות את תוצאות מגוון הפעולות למען שמירת הטבע.
וגם זה קרה בשנת הקורונה. זרם מיני הדגים הפולשים למימי ישראל ממשיך. השנה היינו עדים להתפשטות של שני מינים פולשים מים סוף שעלולים לשנות מאוד את המערכת: 1. בינתן פורסקל ("ברבוניה", אבל לא מקומית) – שהופך את הסדימנט (משקע) בים בלי הפסקה. 2. זהרון הדור – נצפה כמה שנים, אבל השנה הוא מתפרץ מאוד, ועלול לגרום נזקים חמורים למערכת על ידי טריפת דגים מקומיים.
צילום צבי ים: אילן אלגרבלי