להקה של 8 לוויתני ראשתן נצפתה פעמיים מול חיפה במסגרת סקר אוכלוסיות יונקים ימיים.
ענת גבריאלי, אנשי הים התיכון
חוקרים מגרינפיס ואוניברסיטת חיפה זיהו במהלך סוף השבוע פעמיין להקה של כשמונה לוויתני ראשתן (sperm whales) מול חיפה בים התיכון במרחקים של 14 ק"מ ו-28 ק"מ מחוף ראש כרמל, הצוות גם זיהה במעמקים לוויתן אחד מסוג זיפיוס חלול-חרטום (Cuvier’s beaked whale). ראשתנים נצפו בעבר באופן אקראי על ידי יאכטנרים, דייגים, חיל הים וחוקרים בים בישראל, אך זהו התיעוד הראשון האקוסטי והחזותי של ראשתנים במסגרת סקר שיטתי באזור. כמו כן, ביום שישי תועדו בים די סוער גם לוויתן שוחה לצד שני דולפינים מהמין דולפינן מצוי. לדברי החוקרים מדובר בתצפיות מאוד מרגשות וחשובות כי הראשתנים נמצאים על סף הכחדה בים התיכון ואוכלוסייתם קטנה במהירות, כמו כן הם מקווים שאזור זה מול חיפה משמש עבור הראשתנים כבית גידול חשוב. התיעוד הקולי הראשוני של הראשתנים חשף כי הם מתקשרים בשפה המכונה ״קודה״ וייחודית לאגן הים התיכון.
מראה נדיר בחופי ישראל: להקה של לוויתני ראשתן. צילום: אלעד איבס/גרינפיס ישראל
גרינפיס ישראל, בשיתוף יחידת המחקר של גרינפיס הבינלאומי וחוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה, יצאו בשבוע שעבר לחלקו הראשון של סקר אוכלוסיית היונקים הימיים המקיף ביותר שנערך עד כה בתחומי המים הכלכליים של ישראל – אזור שכמעט לא נחקר ועומד לקראת פתיחה של כ-15 אלף קמ״ר לקידוחים של גז ונפט חדשים לייצוא.
את המחקר הימי מוביל מטעם אוניברסיטת חיפה ד״ר אביעד שיינין, ומטעם גרינפיס ד״ר קירסטין תומפסון מאנגליה. צוות החוקרים מפליג במפרשית המחקר החדשה של גרינפיס: ״העדה״ (The Witness), ומתמקד בים העמוק מעבר לאזור המדף היבשתי של ישראל, ומשתמש בהידרופון לזיהוי אקוסטי של יונקים ימיים. במהלך התצפית המרגשת, צילמו החוקרים את זנב אחד הלוויתנים לקראת צלילתו למעמקי הים, במטרה לצוד דיונוני ענק. תיעוד הזנב, מאפשר זיהוי אישי של כל פרט, מעיין טביעת אצבע. החוקרים יצרו קשר עם עמיתים מיוון במטרה לגלות האם הלוויתן מוכר לחוקרים היוונים ונמצא בקטלוג הלוויתנים המזוהים שלהם במטרה להבין יותר לעומק את תפוצתם במזרח הים התיכון. אנליזה נוספת תתבצע לאחר ההפלגה, ובה יבצעו החוקרים מחקר נוסף בניסיון להבין באמצעות קולותיהם של הלוויתנים האם מדובר באותם לוויתנים שתועדו בשתי התצפיות.
ישנם פערי מידע גדולים בכל הנוגע להימצאותם ולמצבם של היונקים הימיים במים הכלכליים של ישראל, והמחקר המדעי בנושא זה הוא מועט מאוד והחל לפני כ-20 שנה בלבד, כשלמעלה מ-15 שנה לא נערך סקר ימי שיטתי באזור. הסקר הימי נועד לתעד את נוכחותם של לוויתנים, דולפינים ויונקים ימיים נוספים בים העמוק של ישראל, שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מזיהום פלסטיק, פגיעה מכלי שייט מהירים, וקידוחים ימיים של תעשיית הדלקים הכוללים פיצוצים סייסמיים שמסכנים את חייהם של בעלי החיים בים. כמחצית מאוכלוסיית בעלי החיים הימיים (יונקים, ציפורים, דגים) נכחדה ב-45 השנים האחרונות על פני כדור הארץ.
הים התיכון מכיל מישורים עמוקים נרחבים מאוד, שבהם מצויות תעלות תת מימיות התחומות במדרונות, ומהווה בית גידול חשוב ליונקים ימיים צוללי העומק. אוכלוסייתם של שניים ממיני הלוויתן החיים בים התיכון, לוויתן ראשתן (Sperm whale) וזיפיוס חלול-חרטום (Cuvier’s beaked whale), נמצאת בירידה בשנים האחרונות, והם מוגדרים "בסכנת הכחדה" ו"פגיע" בהתאמה. מינים אלה, החיים בעומק הים במים הכלכליים של ישראל, מושפעים ממגוון גדול של פעולות אנושיות בים, בהן רעש, התנגשות בכלי שיט, זיהום ודיג. 12 מיני יונקים ימיים זוהו באזורים אלה, ובהם לוויתן מצוי, לוויתן ראשתן, זיפיוס חלול-חרטום ומספר מיני דולפינים. נתון זה אינו כולל מינים המוגדרים כ"מבקרים", ובהם עב-שן קטלני, קטלן, לוויתני מינקי ועוד. בעוד מרבית המחקר הקיים הנוגע לתפוצה, התנהגות ואקולוגיה של יונקים ימיים במים הכלכליים של ישראל מתמקד באזורים הקרובים אל החוף, ישנם פערים גדולים במידע זה באזורים נרחבים בעומק חלקו המזרחי והדרומי של הים התיכון.
