מחקר שבחן את השפעתם של מיני דגים פולשים על חברת הדגים הים תיכונית, מצא כי נוכחותו של לגינון מוארך משנה את התנהגותם של מיני דגים פולשים אחרים ומורידה את שכיחותם באזור בו הוא נמצא. מנגד המינים המקומיים אינם משנים את התנהגותם.
ענת גבריאלי, אנשי הים התיכון
דיווחים על מינים פולשים עולים בשכיחותם ומתפזרים על פני אזורים רבים בעולם, עם זאת, ההשפעה האקולוגית שלהם על הסביבה המארחת לרב אינה ידועה או ספקולטיבית במידה מסוימת.
במחקר שהתפרסם בבכתב העת Biological invasions בחנו את השפעתו של המין הפולש, הלגינון מוארך (Lagocephalus sceleratus), ומצאו שנוכחותו משנה את התנהגותם של מיני דגים פולשים אחרים ומורידה את שכיחותם באזור בו הוא נמצא. מנגד הופתעו לגלות שהמינים המקומיים אינם משנים את התנהגותם לאור נוכחתו ועל פי ממוצע אף לא משנים את שכיחותם.
החוקרים משערים כי ייתכן והמינים המקומיים "נאיבים" לנוכחותו בשל חוסר היכרות מקדימה אך ניתוח תכני קיבות מצא כי אותו מין פולש ניזון בעיקר ממינים פולשים ולכן ייתכן שמידת השפעתו על החברה המקומית עשויה להיות נמוכה מן הצפוי.
הלגינון המוארך הינו מהגר לספסי ודווח לראשונה בים התיכון בשנת 2003 מחופי טורקיה. היום המין נפוץ בחופי ישראל ובמזרח הים התיכון. מדובר בפולש בעל מנגנוני הגנה שהמפורסם שבהם הוא היכולת להתנפח בשעת סכנה ולהפחיד את אויביו. ההתנפחות נגרמת מבליעת מים הנאגרים בשני שקים הקשורים לוושט. בזמן ההתנפחות קוצים קטנים שנמצאים על העור מזדקרים ולא מאפשרים לטורף פוטנציאלי לבלוע את הדג.
מחקר זה מלמד אותנו שמינים פולשים וידועים לשימצה (עם נזק כלכלי עבור תעשיית הדייג והיותו רעיל ביותר) לא בהכרח בעלי השפעה שלילית על חברת החי המקומית. יתרה מזאת, ייתכן ואף תהיה להם השפעה ממתנת על מינים פולשים אחרים.
המחקר בוצע על ידי הדוקטורנט שחר חייקין מאוניברסיטת ת"א יחד עם גיא דה-בר, ניצן יצחק, דר' ניר שטרן , והמנחה פרופ' יונתן בלמקר, ובשתוף המרכז הישראלי לחקר הים התיכון.
קישור קריאה למחקר המלא