מקום לדאגה

ממצאים מדאיגים בנוגע למצב שונית האלמוגים באילת. על פי דוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה, סערות ופסולת שנשטפת אל הים מסכנות את שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. ריכוז הפסולת במפרץ אילת גבוה פי 1,000 מבים התיכון. בנוסף טמפרטורת המים עולה.

ענת גבריאלי, אנשי הים התיכון

ממצאי תוכנית הניטור של משרד להגנת הסביבה מעלים תמונה עגומה המצביעה על פגיעה בשוניות האלמוגים באילת וחשש לגורלה: השונית מתמודדת עם לחצים סביבתיים שהולכים וגוברים, חלקם קשור לשינויי האקלים. בין היתר מדובר על התחממות מי הים, עלייה בריכוז חומרים מזיקים, סערה חריגה שפגעה קשות בשונית, הצטברות פסולת בקרקעית הים ושינוי בהרכב הכימי של המים בשל העלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר. מעריכים כי הפגיעה היא עד כדי 22% הפחתה בשטח האלמוגים הבריא ואולי אף יותר בשונית הרדודה.

הדוח מראה כי השונית מלאה בזבל, טמפרטורת המים עלתה, שיעור החמצן בים יורד ובעלי החיים בסכנה.

הממצאים המרכזיים בדוח

שונית האלמוגים: בחודש מארס 2020, התמודדה העיר אילת עם סערה דרומית חריגה בעוצמתה, אשר זרעה הרס רב בחופי אילת. שונית האלמוגים באילת נפגעה גם היא מהסערה, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים. הנזק לשונית לא היה אחיד ובסקר נמצא שהוא התאפיין באובדן כיסוי חי של  כ-6% עד 22%, בתלות באתר הנבדק. מרבית הנזק היה בשוניות הרדודות שלא כלולות בניטור הלאומי הסוקר שוניות מעומק 5 מטרים ומעלה, כך שהנזק האמיתי לשונית כנראה גדול יותר.

ריכוזי נוטריינטים (חנקן וזרחן) וכלורופיל במפרץ אילת: מפרץ אילת עני בנוטריינטים, המהווים גורם מגביל לגדילה של אצות ואלמוגים, מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם, ונותן למפרץ אילת את תכונותיו (כגון מים צלולים). כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית. אחת לכמה שנים בעונת החורף שכבת מי הים העמוקים, בהם מצטברים הנוטריינטים, מתערבבת עם השכבה העליונה שמתקררת ושוקעת. הנוטריינטים שעולים מהעומק מוסעים עם הזרמים אל מחוץ למפרץ, מה שמנקה את המפרץ מנוטריינטים עודפים. בשל התחממות מי הים, ערבוב שכזה לא נצפה באילת מאז 2012. כלומר, נוטריינטים עודפים המוזרמים לים ממשיכים להצטבר במי המפרץ. ממצא זה ממצא מדאיג ביותר, שכן עודף הנוטריינטים יכול לגרום לעכירות מי הים ולפגיעה בשווי המשקל העדין של המערכת. כלומר, המפרץ אוגר חנקן ולא מתנקה בצורה מספיק טובה.

טמפרטורת המים: מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים נמשכת. במקביל, גם בטמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ-0.036 מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי שלושה מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-IPCC.

בעלי חיים: בשנת 2020 נמצאו לראשונה בחוף הצפוני פרטים של פורמיניפרים (חוריריות, יצורים חד-תאיים ימיים) בעלי עיוותים במבנה השלד הגירני שלהם. עיוות זה מעיד על הפרעה ליצירת השלד הגירני על-ידי יצורים אלה. ייתכן שהעלייה המתועדת בחומציות מי הים משפיעה על יכולת השקעת השלד הגירני של מינים אלה. כמו-כן, נמשכת מגמת הירידה בצפיפות קיפודי הים באילת. קיפודי הים ניזונים מאצות ולכן יש להם תפקיד חשוב בשמירה על האיזון בין אלמוגים לאצות בשונית. במהלך 2020 תועדו מספר עליות של צבות ים לחופי אילת לצורך הטלת ביצים. אירוע זה נדיר מאוד באילת. כמות העליות שתועדו ב-2020 הייתה קטנה, אך משמעותית יותר גדולה ממה שתועד עד היום. לא ברור אם תופעה זו תחזור על עצמה בשנים הקרובות, אך אם כן, יש לשמור על האפשרות של הצבות לעלות לחוף, להטיל ביצים, ולשמור על הביצים עד לבקיעה וכניסת האבקועים לים. לכך יש השלכות לגבי תכנון המרחב החופי של אילת.

פסולת: בשנת 2020 ביצעה לראשונה החברה לחקר ימים ואגמים סקר פסולת בקרקעית מפרץ אילת כדי שלא לפגוע בשוניות האלמוגים, הסקר נעשה בצילום על ידי רובוט תת ימי. ממצאי הסקר באילת הצביעו על ריכוז חריג מאוד של כ-350 אלף פריטי פסולת קשה לק"מ, ריכוז הגבוה פי 1,000 מריכוז הפסולת בעומקים דומים בים התיכון. הרכב הפסולת המפוזרת בין ועל האלמוגים כלל סוגים רבים של פריטים, לדוגמה בקבוקי פלסטיק, כלים חד-פעמיים ובקבוקי קרם הגנה, אך גם פסולת כבדה יותר שנשטפה לים במהלך סערת חורף 2020, דוגמת חבלים וברזלים ואף מיטות שיזוף.

90% מהפסולת הימית: פלסטיק

תופעת הפסולת בים ובחופים מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו. על-פי הערכות שונות, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק. בישראל נמצא, שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. ובקצב הזה, ב-2050 מי הים יהיו עשירים יותר בשאריות פלסטיק מאשר בדגים חיים.

ממצאי תוכנית הניטור של המשרד להגנת הסביבה מחדדים את ההכרח הדחוף להפחית לחצים מהים באילת. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אומרת: "שונית האלמוגים במפרץ אילת היא נכס טבע בעל חשיבות עולמית. במארס 2020 פגעה סערה הרסנית בצפון מפרץ אילת וגרמה לנזק של 22% ויותר לכיסוי האלמוגים. בשל משבר האקלים, תדירות ועוצמת סערות כאלה צפויה לגדול, וקצב התחממות מי הים מהיר פי שלושה מהממוצע העולמי. היום, יותר מתמיד, עלינו להפחית לחצים מהים באילת בכלל ומשונית האלמוגים בפרט"

ממצאי דוח זה הוגשו על ידי ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין, והוא המבוצע על ידי החברה לחקר ימים ואגמים בים התיכון ובמפרץ אילת במימון משותף של תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה כן ושל משרד האנרגיה במסגרת הניטור הלאומי של ישראל.